חדלות פירעון או הסדר חוב: מה ההבדל, איך זה עובד, ומהן העלויות הצפויות?

מהו הליך חדלות פירעון ומהו הסדר חוב במסגרת בית משפט?

כאשר אנשים או עסקים נתקלים במצב כלכלי שבו אינם מצליחים לעמוד בתשלומי החובות שלהם, הם עשויים לשקול מספר דרכים להסדרת החובות. שתי הדרכים הנפוצות בישראל הן הליך חדלות פירעון והסדר חוב במסגרת בית משפט. במאמר זה נפרט מה כוללים שני ההליכים, מה ההבדל ביניהם, ומהן העלויות הצפויות, כולל אגרות והוצאות נלוות.

הליך חדלות פירעון – מהו?

חדלות פירעון הוא מצב שבו אדם (או חברה) אינו יכול לפרוע את חובותיו, או כאשר התחייבויותיו עולות על נכסיו. זהו הליך משפטי שמטרתו לאפשר לחייב לשקם את עצמו כלכלית, תוך ניסיון לפרוע את החובות בצורה מסודרת. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, מסדיר את התהליך בישראל.

שלבי ההליך:

1. פתיחת ההליך: החייב או הנושים מגישים בקשה לבית המשפט לפתיחת הליך חדלות פירעון. הבקשה כוללת מידע על החובות, הנכסים והמצב הכלכלי של החייב.

2. מינוי נאמן: בית המשפט ממנה נאמן שתפקידו לנהל את נכסי החייב ולהכין תוכנית לשיקום כלכלי ולפירעון החובות. הנאמן פועל בשקיפות מול הנושים ומול החייב.

3. תוכנית שיקום כלכלי: לאחר מינוי הנאמן, הוא מגבש תוכנית לתשלומים חודשיים מותאמים ליכולותיו הכלכליות של החייב, במקביל למכירת נכסים במידת הצורך.

4. הפטר: לאחר שהחייב עומד בתוכנית שנקבעה, בית המשפט עשוי להעניק לו הפטר, שמשמעותו פטור מיתרת החובות שנותרו לאחר יישום התוכנית.

יתרונות:

• החייב יכול לקבל פטור מחובותיו ולצאת לדרך כלכלית חדשה.

• ההליך מוסדר ומפוקח, ויש תוכנית מוגדרת לשיקום כלכלי.

חסרונות:

• הנאמן מנהל את נכסי החייב, וייתכן שהחייב יאבד נכסים משמעותיים.

• התהליך ממושך יחסית ומעמיק.

• קיימת פגיעה במוניטין האישי והעסקי של החייב.

הסדר חוב במסגרת בית משפט – מהו?

הסדר חוב במסגרת בית משפט הוא פתרון שבו החייב והנושים מגיעים להסכם מרצון על פריסת החובות או הקטנתם, מבלי להיכנס להליך חדלות פירעון מלא. זהו הליך שמבוצע במטרה להגיע להסדר שיאפשר לחייב לעמוד בתשלומים, תוך שמירה על נכסיו ככל הניתן.

שלבי ההליך:

1. משא ומתן עם הנושים: החייב והנושים מנהלים משא ומתן כדי להגיע להסדר חוב. ניתן לכלול פריסת חובות, ויתור חלקי, או קביעת תשלומים אחרים בהתאם ליכולותיו של החייב.

2. אישור בית המשפט: לאחר שמושג הסדר, יש להגיש אותו לאישור בית המשפט, כדי לוודא שההסכם הוגן ומקובל על כל הצדדים. אם רוב הנושים מסכימים, ייתכן שניתן יהיה לכפות את ההסדר גם על הנושים שאינם מסכימים.

3. דמי רצינות: במסגרת ההסדר, בית המשפט בדרך כלל ידרוש תשלום מקדמה שנקראת "דמי רצינות", שבין 8,000 ל-12,000 ש"ח, כתנאי לפתיחת ההליך. סכום זה מתווסף להוכחת רצינותו של החייב ומתחשב בסכום החוב הכללי – תשלום זה יכול להתקזז מהחוב הכולל בעת ביצוע ההסדר.

4. ביצוע ההסדר: לאחר אישור ההסדר, החייב מחויב לעמוד בתנאי התשלומים שנקבעו. אם הוא עומד בהם, הוא יוכל לסגור את החוב ללא צורך בהליך חדלות פירעון מלא.

יתרונות:

• הליך מהיר וגמיש יותר מאשר חדלות פירעון.

• אין צורך למכור את כל נכסי החייב, אלא אם כן נקבע אחרת במסגרת ההסדר.

• אפשרות לשמור על מוניטין ולהמשיך בניהול עסקים.

חסרונות:

• יש צורך בתשלום "דמי רצינות" לבית המשפט, שעשוי להוות נטל כלכלי לחייב.

• לא תמיד כל הנושים יסכימו להסדר, אם כי ניתן לכפות נושים קטנים להצטרף להסדר אם הנושה הגדול ביותר מסכים לתנאים.

הבדל בין חדלות פירעון להסדר חוב במסגרת בית משפט

1. מורכבות התהליך:

   • חדלות פירעון הוא תהליך ממושך ומפוקח, הדורש מינוי נאמן ופיקוח משפטי על נכסי החייב.

   • הסדר חוב הוא תהליך גמיש יותר, שבו החייב והנושים מנהלים משא ומתן ישיר, עם אפשרות לאישור בית המשפט.

2. מכירת נכסים:

   • בחדלות פירעון ייתכן והנאמן ידרוש למכור נכסים לפירעון החובות.

   • בהסדר חוב החייב שומר על שליטה רבה יותר בנכסיו, וניתן להגיע להסדר ללא מכירתם.

3. הפטר חובות:

   • בחדלות פירעון, בסיום התהליך, ייתכן שהחייב יקבל הפטר מחובותיו.

   • בהסדר חוב, לא תמיד יינתן הפטר מלא, והחייב מחויב לעמוד בתנאי ההסדר.

4. דמי רצינות:

   • בעוד שבהליך חדלות פירעון ישנן אגרות פתיחה ואגרות שונות, בהסדר חוב בית המשפט בדרך כלל דורש דמי רצינות, סכום שבין 8,000 ל-12,000 ש"ח, כדי לוודא את רצינותו של החייב.

עלויות צפויות – אגרות והוצאות נלוות

עלויות בהליך חדלות פירעון:

• אגרות פתיחת הליך: אגרת בקשה לפתיחת תיק חדלות פירעון עומדת על כ-1,600 ש"ח לאדם פרטי, וכ-3,000 ש"ח לחברות.

• שכר נאמן: הנאמן מקבל אחוזים מהחוב או מהתשלומים החודשיים, בהתאם להוראות בית המשפט, מה שיכול להגדיל את עלויות ההליך.

עלויות בהסדר חוב במסגרת בית משפט:

• אגרות פתיחת תיק: העלויות התלויות בהיקף החוב ומספר הנושים, עשויות להיות נמוכות יותר מאשר חדלות פירעון.

• דמי רצינות: בין 8,000 ל-12,000 ש"ח, בהתאם להחלטת בית המשפט. סכום זה מתקזז מהחוב הכולל כאשר ההסדר יוצא לפועל.

• הוצאות משפטיות: הוצאות הקשורות לשכר טרחת עורכי דין, ניהול משא ומתן והגשת ההסדר לבית המשפט.

לסיכום

הבחירה בין הליך חדלות פירעון לבין הסדר חוב תלויה במצבו הכלכלי של החייב, ברצונו לשמור על נכסיו ובאפשרותו לנהל משא ומתן עם הנושים. הסדר חוב מאפשר גמישות רבה יותר, אך דורש תשלום "דמי רצינות" כתנאי לאישורו. חדלות פירעון מציעה פתרון מלא יותר עם אפשרות להפטר, אך כרוכה באובדן נכסים ובתהליך ממושך ומפוקח.

חשוב לקבל ייעוץ משפטי מקצועי לבחינת ההליך המתאים ולתכנון אסטרטגיית הפעולה בהתאם לחוק הישראלי ולצרכיו האישיים של החייב.